האם אתם חושבים יותר מדי ומוצאים את עצמכם מחוץ לאהבה?
התחושה המציקה הזו... האם זו אינטואיציה או סתם ניתוח בלתי פוסק? אתם לכודים ברשת של פרטים, מנתחים כל אינטראקציה, כל הודעה, כל מבט משותף. אהבה, מבחינתכם, מרגישה פחות כמו ריקוד ויותר כמו משוואה מורכבת.
אתם משתוקקים ליציבות ולביטחון, אך נמשכים לבני זוג שמציתים את האינטלקט שלכם, גם אם הם לא זמינים רגשית. אתם רוצים אגדה, אבל אתם מפוחדים מפגיעות. אתם מנתחים יתר על המידה, ואז תוהים מדוע הקסם דועך. נשמע מוכר?
התנגדו לדחף לשלוט בכל היבט של חיי האהבה שלכם. אמצו את חוסר השלמות. התמקדו בתחושה, לא בביצוע המושלם. אל תתנו למסע שלכם אחר 'מושלם' לעוור אתכם ל'טוב מספיק' שנמצא ממש מולכם.
פעולה קטנה להיום
שלחו הודעה ספונטנית ושובבה למישהו שאתם מתעניינים בו. בלי סדר יום, רק חיבור טהור ועליז.
מה אם המפתח לפתיחת האהבה אינו בפתרון בעיה, אלא באימוץ המסתורין? נחקור זאת בהמשך מחר.