האם האהבה היא שדה קרב או מקלט היום?
התחושה הזו של להימשך לשני כיוונים, לא מוכרת?
כמו לרצות לבנות מבצר של מחויבות ובמקביל לחשוק בבריחה מרגשת. אתם בונים, אבל הבסיס מרגיש... רעוע. אתם כמהים לקשר עמוק, אבל האינטראקציות השטחיות צורמות. זה כאילו אתם מדברים בשפות שונות, אפילו עם הקרובים אליכם ביותר. הרצון לטפח קיים, אבל מגננה עדינה מרחפת.
התנגדו לדחף לשלוט בנרטיב. אמצו פגיעות, גם אם זה מרגיש כמו הליכה על קרח דק. שחררו את הצורך 'לתקן' הכל ופשוט תקשיבו.
פעולה מיקרוסקופית להיום
כתבו דבר אחד שאתם מעריכים בשותף/ה שלכם (או בשותף/ה פוטנציאלי/ת) – אפילו אם זה משהו קטן.
איזה כוח נסתר יגלה מחר על היכולת שלכם להסתגל?